פסקי דין בנושא תביעה נגד משרד הביטחון         פסקי דין בנושא ועדות רפואיות וקביעת נכות     הנחיות למגיש תביע נגד משרד הביטחון
עורכי דין צדקוני סיון  ||  תביעות נכי צה"ל  ||  תביעות נפגעי עבודה  ||  שאלות נפוצות  ||  כתבו עלינו  ||  קישורים שימושים  ||  אודותינו  ||  צור קשר       | כניסה ללקוחות |
סכרת סוג 1 - חלק 2 - משרד עורכי דין צדקוני - סיון

סכרת סוג 1 - חלק 2

הערה : המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד , מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין , במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד .
 

1307. ע"נ 00/*** מ"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גנון
סכרת סוג 1. (המומחים: עינת/ גרוס). מתייחס לפאנל של האגודה לסכרת. אין מקום לשלול קיומה של אסכולה ברפואה המכירה בקיום קשר סיבתי בין גורמי דחק ולחץ לבין פרוץ המחלה או החמרתה. קובעים קשר של גרימה בין ארוע מתח חריף בשירות למחלה ומציינים כי היתה קיימת גם השפעה של זיהום וירלי בו לקתה באותו מועד.

1136. ע"נ 01/** יורשי המנוח א.כ. ז"ל נ' ק,ת, ועדת ערעורים ירושלים, הרכב הש' בן הדור
קרסיק/ רפפורט. הכרה בסכרת סוג 1 שנגרמה עקב מתח נפשי קשה (עד כדי הלם קרב) במלחמת יוה"כ.

.2353 ע"נ 97/*** ש"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א הרכב הש' בן חיים.
סכרת סוג 1. (המומחים: פרופ' איתמר רז/ פרופ' עינת) .נשלל הקשר למתח נפשי. נקבע כי הפאנל של האגודה הישראלית לסכרת אינו מהווה אסכולה. לשם הוכחת קשר יש צורך במתח נפשי חריג, ארוע חריף. במקרה זה מערכת היחסים הבלתי אמפטית עם המפקד לא חורגת מעבר למצופה בשגרת החיים הצבאית המתאפיינת במבנה היררכי וביחסי מפקד פקוד אשר לעיתים מתקיימים בהם עימותים ומאבקי כח. מאפיינים אלו אינם עולים כדי הוכחת הרכיב האובייקטיבי הנדרש להוכחת מתח נפשי.

1718. ע"א 04/**** ל"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א
סכרת סוג 1. פרופ' קרסיק מטעם קצין התגמולים. המערער בריא טרם הגיוס. לחץ גופני ונפשי חריג בטירונות, נקלע למצוקה, חלה ולא טופל. מחלת חום שבועיים טרם התגלות הסכרת. קובעים קשר לשירות תוך הפניה לדו"ח הוועדה עליה חתום קרסיק.

.1777 ע"נ 03/** מ"נ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גנון
סכרת סוג 1. במקרים של סכרת סוג 1 מקובל על הכל שארוע דחק חריף יכול לגרום להתפרצות המחלה. לדעת ההרכב גם קיימת אסכולה בענין זה, וקיים לכך ביסוס בספרות, ואפשר אף להוכיח קשר קונקרטי בהעדר אסכולה. כאן, חיילת שעברה קורס הדרכה והיתה צריכה להכין הרצאות ולהרצות בפני מפקים. לחץ סובייקטיבי ואובייקטיבי . העוררת היתה נתונה למסגרת צבאית קפדנית ומלחיצה בחורה רגישה ובגיל צעיר נטולת נסיון שהטילו עליה משימות לא קלות, שבד"כ אין מטילים על אנשים צעירים וחסרי נסיון. אלו הם מסוג הדברים שמאפיינים את חיי צבא. צעירים וצעירות מאוד הנדרשים לבצע משימות מיוחדות המצריכות הכנה ובגרות, שלא תמיד מצויה אצלם. יכולתה לעמוד במשימות לא נבדקה מראש. הועדה קיבלה הערעור והעדיפה חוו"ד ד"ר רפופורט על פרופ' עינת. "... אולם גם הערנו כי במקרים בהם מדובר בסוכרת מסוג 1 מקובל על הכל, שאירוע דחק חריף יכול לגרום להתפרצותה של המחלה אם אירע סמוך לפני פריצתה של המחלה. זו היתה גם עמדת המשיב משך תקופה ממושכת גם בהופעתו בפני ועדת הערר". למערערת לא היה גורם סיכון אחר זולת תנאי השירות הנ"ל.

634. ע"נ 94/*** בא"י נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' בן חיים.
הכרה בגרימת סכרת סוג 1 עקב ארועי מתח בשרות מיל'.
"אנו סבורים כי עמדתו של ד"ר סגל באשר לתרומתו של הדחק הנפשי אינה מופרכת בצד הרפואי ומסקנתה הסופית התקבלה על דעת בעלי הפאנל לבחינת הקשר הסיבתי בין סוכרת לשרות הצבאי (צורפה ע"י המערער לתיק ביום 7/1/99) .... חרף האמור לעיל, ובעיקר באשר לחולשתה היחסית של העמדה בדבר משקלו של גורם הדחק באטיולוגיה של המחלה נשוא הערעור, ככל שהדבר ניכר בספרות הרפואית המקובלת, הגענו לידי מסקנה כי ההלכה המשפטית העקבית בסוגיה בה עסקינן מחייבת הכרה בקשר של גרימה וזאת על בסיס המימצא שעיניינו הקדמה של ההסתמנות הקלינית של המחלה, תוך ועקב השירות."

2452. ע"א 06/**** ה"נ נ' קצין תגמולים מחוזי ירושלים 26.10.06
המערער שרת כלוחם בהר דב וטען לשירות מתוח שכלל פעילות "מסביב לשעון". תנאי ההגיינה היו ירודים. נוסף טען המערער להתנכלות מצד מפקדיו שסרבו לבקשותיו (כנשוי טרי לצאת לביתו) וכי כתוצאה מכך נכנס לדכאון והחל להשמין. ועדת הערעורים קבעה כי אין קשר בין מחלת המערער לתנאים אלו. ביהמ"ש קיבל הערעור וקבע קשר של "גרימה". ביהמ"ש קבע כי נושא הדחק כגורם לפרוץ מחלת סכרת שנוי במחלוקת (מוזכרים פס"ד בעניין שניידרמן ובעניין קרסנו ולעומת זאת עניין חיים שקד ולביא ). ביהמ"ש קבע כי לאור המחלוקת לא ניתן לשלול את האפשרות כי הרס תאי הבתא לנגרהנס יכול להתרחש גם לאחר תקופה של מספר חודשים בשירות הכל בהתחשב בלחץ הנפשי בו היה שרוי החולה. עוד הוסיף ביהמ"ש כי מאחר שאין חולק כי זיהום ויראלי עלול להביא להתפרצות המחלה יש להביא, במכלול הנסיבות, בחשבון את התנאים הסניטריים הירודים שהשפיעו גם הם על הלחץ הנפשי. עוד קבע ביהמ"ש כי התקיים היסוד האובייקטיבי שכן הדחק הנפשי נבע מ-3 גורמים: א. שירות בגזרה חמה. ב. המערער היה נשוי טרי ודאג לתא משפחתו החדש ולאשתו השוהה בגפה בישוב מבודד. ג. היחס הנוקשה לו זכה ממפקדיו שסרבו לבקשותיו ואף ריתקו אותו. ביהמ"ש קבע כי השילוב של התנאים יוצר יסוד אובייקטיבי ואין זה משנה כי חיילים רבים אחרים משרתים בתנאים דומים או קשים יותר. ביהמ."ש אבחן וקבע כי כל אימת שביהמ"ש בכיר בסכרת היה מדובר בשירות קרבי. (הערה: אין בפסה"ד ציון לסוג הסכרת בה היה מדובר - על פני הדברים נראה שסכרת סוג )1.

2621. ע"נ 02/*** א"ס נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה (הרכב הש' טובי פרידמן) 29.10.06. סכרת סוג 1 ומתח נפשי. הוכר קשר בין ארועים מלחיצים בשרות ופרוץ המחלה. הארועים שהוכרו כמלחיצים: המערער שרת כנהג. בארוע אחד פרצה אש במנוע בזמן נסיעה, בארוע שני דרס כלב שהתפרץ לכביש. בנוסף תקופה של חוסר שינה בגלל הסעת לוחמים לתצפיות ליליות והמשך עבודה כרגיל ביום.

2472. ע"א 08/*** קצין תגמולים נ' פש מחוזי חיפה, 29.11.09
סכרת סוג 1 ומתח נפשי.
המערערת היתה בקורס מש"קיות אשר היה רצוף מתח חוסר שינה ועומס לימודים. במהלכו, על רקע קושי בהשתלבות חברתית, עמדה בפני ועדת הערכה והוטחו בפניה דברי ביקורת בולטים, החלה לבכות וחברותיה נאלצו להרגיעה. לבסוף הוחלט להשאירה בקורס. הועדה קבעה כי היה כאן דחק נפשי והכירה במחלת סכרת סוג 1. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור וביטל את ההכרה. הרצון להצליח בקורס והחשש מפני הדחה אינן חוויות המיוחדות למציאות הצבאית. ארועי דחק שהוכרו בפסיקה היו בד"כ פועל יוצא של תנאי שירות קרביים או ארועים מבצעיים. ביהמ"ש מעיר למעלה מהנדרש כי לא ברורה קביעת ועדת הערר בדבר קיום אסכולה ודומה כי הקביעה אינה נתמכת בספרות הרפואית.

2576. ע"א 03/**** ר.פ. נ' משהב"ט, מחוזי תל אביב 25.12.05
סכרת סוג 1 ומתח נפשי. ביהמ"ש המחוזי אישר פס"ד של ועדת הערעורים שדחה ערעור. מקבלים את קביעת הוועדה בדבר העדר אסכולה רפואית בנושא. העדר אסכולה לא מונע מהמערער להוכיח כי במקרה הקונקרטי שלו הדחק הנפשי אליו נחשף היה כה משמעותי וקיצוני עד שגרם למחלה או להחמרתה. כאן לא הוכח דחק כאמור. פסה"ד אושר ע"י ביהמ"ש העליון ברע "א 471/06 ר.פ נ' משהב"ט (ביהמ"ש עליון 13.9.06, פס"ד 2577). ביהמ"ש העליון ציין כי אכן הפסיקה בשאלת קיומה של אסכולה אינה אחידה אולם לנוכח הקביעות הספציפיות לענין העדר הדחק בשרותו של המערער, אין הוא מוצא מקום למתן רשות ערעור.

2587. ע"נ 04/*** מ"מ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה (הרכב הש' חרסונסקי) 25.11.07.
סכרת סוג 1 ומתח נפשי. חייל שטען לדחק בשרות - עבודה פיזית, הקפצות, מעצר בכלא צבאי, אבטחת ישובים בשטחים. הוכר קשר בין הדחק להתפרצות המחלה.

2461. ע"א 04/**** פ"ט נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א 1.1.07
סכרת סוג 1 ומתח נפשי. פרופ' קרסיק/ פרופ' רפפורט. המערערת שרתה במוצב חודר בצפון ואף היתה בו שעה שספג ירי. הערעור התקבל הגם שביהמ"ש לא קיבל הטענה כי בנושא קיימות אסכולות. ביהמ"ש סמך ידיו על הפאנל של האגודה לחולי סכרת, אם כי אינו משקף אסכולה אלא המלצה למדיניות כמפורט בתצהיר פרופ' קבילי. לכן מתחייבת קביעה פרטנית בכל מקרה ומקרה. אם מוכח דחק חריג וקיימת סמיכות זמנים של ממש בין הדחק למועד התפרצות המחלה, ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי. ביהמ"ש קבע כי התקופה הקצרה בה שרתה המערערת תוך חשיפה לירי כוננויות התרעות אזעקות ואיום יומיומי הינה דחק חריג. אלו הם אירועים הקשורים באופן מובהק לייחודיות של השירות הצבאי ואין להם מקבילה בחיי האזרחות. ביהמ"ש שם דגש על היות המוצב מוצב חודר בגבול הצפון ולא מקום יישוב אזרחי. נקבעה הכרה של "גרימה".

2563. ע"נ 99/*** א"נ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ב"ש (הרכב הש' גנן) 24.6.07.
סכרת סוג 1 ומתח נפשי. (פרופ' זוהר/ ד"ר סגל). נקבע כי לא הוכח קיומה של אסכולה. אכזבה משיבוץ אינה עונה על הדרישה של מתח עקב שרות. התייחסות לדו"ח הועדה של האגודה לסכרת: אין להתייחס לדו"ח זה כאל חוו"ד רפואית אחת מגובשת וודאי שאין דו"ח זה יכול להחשב למדיניותו של קצין התגמולים הניתנת לשינוי ולשיקול דעת.

2540. ע"נ 04/*** א"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה (הרכב טובי פרידמן) 6.5.07
סכרת סוג 1. (פרופ' עינת/ ד"ר רפופורט).
"אנו מחליטים להעדיף את האמור בחוות דעתו של פרופ' עינת, המבוסס על חוות הדעת העקרונית משנת ,1997 של הועדה ברשות פרופ' זוהר.
גם אם נקבל את המלצות הועדה של האגודה הישראלית לסוכרת בכל הנוגע לקשר בין דחק נפשי שאירע שלושה חודשים לפני גילוי סוכרת מסוג ,1 הרי במקרה שלפנינו לא מתקיים תנאי זה וגם אם נקבל את תקופת השירות עפ"י גירסת המערער, הרי מדובר בשלושה שבועות בלבד.אשר על כן, אנו דוחים את מסקנותיו של ד"ר רפופורט, הן בשל היותן מבוססות על הנחות עובדתיות בענין תנאי השירות, שאינן מקובלות עלינו, והן בשל היותן מבוססות על הנחות שנסתרו ע"י פרופ' עינת. שוכנענו מן האמור בחוות הדעת של פרופ' עינת, ועל כן אנו קובעים כי אין קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המערער לבין מחלת הסוכרת בה אובחן במהלך השירות".

2750. ו"ע 1186/06 בן אסייג חנן נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ב"ש, הרכב הש' גנן. 2.11.08
סכרת סוג 1. נטען שנגרמה עקב ארוע של מתח חריג שחווה המערער כשהועבר משנתו בגלל נקישה בדלת, וכשפתח נתגלה לעיניו כלב, דבר שגרם לו בהלה. חש ברע ולמחרת נבדק בבי"ח והתגלתה סכרת. הערעור נדחה. ביהמ"ש קבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין דחק ומחלת סכרת סוג 1. ביהמ"ש התייחס לדו"ח הועדה של האגודה לסכרת וציין כי אין להתייחס לדו"ח זה כאל חוו"ד רפואית אחת מגובשת, וזאת בהעדר הנמקה והפניה לספרות. וודאי שאין דו"ח זה יכול להחשב למדיניותו של קצין התגמולים הניתנת לשינוי ולשקול דעת. (ערעור למחוזי נדחה – ע"א 1200/08).


2754. ו"ע 06/**** כ"ס נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ב"ש, הרכב הש' בנאי. 2.7.08.
סכרת סוג 1. המערער טען למתח בשרות ונראה כי הסתמך על ההמלצה שבדו"ח הועדה של האגודה לסכרת לפיה יש להכיר בסכרת שפרצה לאחר מעל שלוש שנות שרות. הערעור נדחה. לא הצביע על ארוע חריג. קביעת הועדה אינה בגדר אסכולה. קובעת קשר ברמה של "לא ניתן לשלול" בלבד. פרופ' רביד, המומחה מטעם המערער, אמר כי אינו יכול לקבוע מתי החל תהליך הרס תאי הלבלב ומה הסימוכין לקביעה בדו"ח בדבר פרק זמן של שלוש שנים.

2753. ו"ע 06/**** נ"ש נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ב"ש, הרכב הש' בנאי 2.7.08
סכרת סוג 1. המערערת לקתה בקדחת הכתמים (ריקצה), מחלה זיהומית קשה שנגרמה כנראה עקב עקיצה מקרציה תוך ועקב השרות. בזמן אישפוזה התגלתה סכרת סוג 1. טענה כי המחלה הזיהומית גרמה לפרוץ הסכרת או להקדמת הופעתה. הועדה העדיפה את חווה"ד של המומחית מטעם משהב"ט ושללה קשר בין המחלה הזיהומית ופרוץ הסכרת או הקדמת הופעתה.


2797. ו"ע 06/*** ט"ש נ' ק"ת ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' חרסונסקי 5.7.09
סכרת סוג 1 ומתח נפשי.
המערערת שרתה כפקידה במשמר הגבול ובהמשך לבקשתה הועברה לתפקיד של סיירת. ביום 14.12.04 סיירה המערערת ביחד עם שוטרת מאבטחת. בשלב מסויים הותקפו השתיים ע"י חשוד שהתקרב אל המערערת דחף אותה, הפיל אותה לרצפה ולאחר מכן נתן אגרוף לפנים של השוטרת המאבטחת. בתצהירה ציינה המערערת כי מאז האירוע סבלה מחרדות באשר ליציאה חוזרת לשטח, אבל הצביעה על עצמה כעל בן אדם מופנם, ולא היתה יכולה לומר למפקדיה שהיא פוחדת להמשיך בעבודה הרגילה במחסומים. באחד הבקרים, כ-3 חודשים לאחר האירוע, התעוררה המערערת עם התקף חרדה שהתבטא בהרגשה של קוצר נשימה וחוסר יכולת לנשום. המערערת לא היתה מסוגלת לצאת למשמרת, חזרה ונשכבה על המיטה. כעבור 10 דק' הצליחה לקום, ולצאת למשמרת. אותו יום המערער לא יכלה לאכול דבר, והקיאה מספר פעמים. בפברואר נשלחה להשתתף בפינוי מתנחלים מהכביש בכניסה לירושלים, עקב הפחד מחזרה של מקרה דומה, נמנעה המערערת מלעשות עבודתה ועמדה בצד. לדברי המערערת מאז מהאירוע של קוצר הנשימה התחילה לסבול מצמאון, כאבי בטן וחולשה. כל הזמן הסתובבה עם בקבוק מים. ביוני 2005, כ-3 חודשים לאחר התקף החרדה, חלה החמרה במצבה של המערערת, לרבות בתחושת הצמאון, מלווה בצרבת ותחושת רעב תמידית ואז הופנתה ע"י רופא היחידה למח' מיון של ביה"ח שערי צדק ושם נתגלה שהיא סובלת מסוכרת מטפוס 1. הועדה קיבלה הערעור תוך נתינת אמון בגרסת המערערת, ותוך קביעה כי אירוע תקיפה הינו אירוע שיש בו להוציא סכרת 1 מן הכח אל הפועל, וכי מתקיימים בו הן היסוד האובייקטיבי וכמובן הסובייקטיבי. עוד ציינה הועדה כי סכרת 2 שונה מסכרת 1 ואין להקיש מפסקי דין העוסקים בסכרת 2 לעניינים שנושאם סכרת 1.

2843. רע"א 09/**** חב"א נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון.
לא ניתנה רשות ערעור למרות שענין קיום אסכולה בנושא סכרת סוג 1 הינו עקרוני, וזאת משום שבביהמ"ש המחוזי התמקד המערער בקשר הקונקרטי. באמרת אגב נאמר שלאור הפסיקות הסותרות מן הראוי להקים בנושא ועדה מיוחדת של משרד הבריאות שתכלול מומחים שאינם מחווים דעה לצד זה או אחר, אשר תחווה דעתה הרפואית העדכנית בנושא הקשר הסיבתי.

2848. ע"נ 07/*** מ.ט נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד 21.4.10.
סכרת סוג 1 ומתח נפשי. פרופ' רפפורט מטעם המערער, גפל מטעם המשיב. המערער חבלן משטרה ששרותו רצוף מתח נפשי. ארועים קשים בשנים 2001 -2002. ביולי 2002 ארוע חריג במיוחד של ניטרול חגורת נפץ. בדצמ' 2003 התגלתה סכרת סוג 1. הועדה קבעה שקיים קשר סיבתי. בין היתר הסתמכות על מכתבו של פרופ' קבילי ז"ל. הקשר נקבע כקשר של החמרה בלבד בגלל שמדובר בשירות ארוך, ובגלל פער הזמנים בין הארוע וגילוי המחלה.

2892. ע"א 09/**** א"י נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה 15.7.10.
סכרת סוג 1 אצל שוטר. טען כי לקה במחלה לאחר שנחשף לתאונת דרכים קשה במיוחד. הערעור נדחה בנימוק שלא הוכחה אסכולה ולא הוכח שאכן התרחש ארוע יצוא דופן. ביהמ"ש המחוזי דחה הערעור תוך התייחסות לדו"ח האגודה לסכרת (ועדת רז). דעת הרוב קבעה כי המלצות ועדת רז לבחינת הקשר הסיבתי בין סוכרת לבין השירות הצבאי, על אף שיכול שינתן להן משקל מתאים, אינן חוות דעת רפואית אחת מגובשת ולכן לא ניתן ללמוד מהן על קיומה של אסכולה רפואית כהגדרתה בהלכה הפסוקה. דעת המיעוט (הש' דרורי) סבר כי ועדת רז מהווה אסכולה רפואית מספקת.

 2988. ע"ו 03-10***** ש"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה 4.1.11.
סכרת סוג 1. המערער עבר ארוע של תקיפה בשירות, לגביו נקבע שהיה עקב השירות. הסכרת התגלתה שבוע לאחר ארוע התקיפה. נקבע קשר של החמרה בשעור מחצית ע"ח השירות. 
הסיבה לקביעת החמרה בלבד - הארוע היה כל כך סמוך לפרוץ סימני המחלה עד שברור שמדובר בהאצת תהליך שכבר היה קיים. 

 3150. ע"א 19443-12-12 ת"ר קצין תגמולים, מחוזי באר שבע, 13.5.13.
סכרת סוג 1. המערערת טענה שהמחלה פרצה בשל דחק נפשי עקב אימוני ירי במטווח. ועדת הערעורים דחתה את הערעור וציינה כי המערערת הגזימה בתאור הדחק. ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור. באשר לסכרת סוג 1 הסתמכו ביהמ"ש בפסיקתם על פאנל משרד הבריאות מ 2008. (ועדת מאירוביץ) מסקנת ביהמ"ש מהפאנל היתה כי לא קיימת אסכולה המאשרת קיומו של קשר של גרימה בין דחק נפשי להתפרצות סכרת, אך עדיין פתוחה הדרך בפני תובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי בנסיבותיו הפרטניות.
על המערערת להוכיח נסיבות חריגות יוצאות דופן מהבחינה הסובייקטיבית ומההיבט האובייקטיבי. כאן לא מתקיים ההיבט האובייקטיבי. המטווח לא ארוע חריף וחריג. חלק משגרת האימונים של כל חייל וחיילת.


3274. ע"נ 12 – 06 - ***** פלוני נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' פרידמן. 18.2.15. פורסם בנבו.
סכרת סוג 1. חוו"ד פרופ' רפפורט מטעם המערער, פרופ' וייס מטעם המשיב. המערער טען כי לקה בסכרת סוג 1 עקב מתח ולחץ בקורס חובשים. ביהמ"ש סוקר את הפאנלים השונים שדנו בנושא קשר סיבתי בין סכרת ומתח נפשי – ועדת רז, ועדת זהר, ועדת מאירוביץ. "ועדת מאירוביץ (של משרד הבריאות), האחרונה והעדכנית מבין הפאנלים לא שללה קטגורית האפשרות לקבוע קשר סיבתי בין דחק לסכרת סוג 1 אלא הפנתה לפרמטרים הידועים לצורך הערכת סיבתיות בכל מקרה לגופו. אולם נראה כי הכוונה הנה לאפשרות הוצאת המחלה מן הכח אל הפועל בשל הדחק, שכן ביחס לשלב הפרה קליני שהוא לאשורה הגורם הקונסטיטוציונלי שבבסיס המחלה – קבעה הועדה שעד היום אין הוכחה לסיבתיות רפואית ביחס לדחק. "
לגופו של ענין נקבע כי המערער לא הוכיח מתח חריג.

 

3169. ע"ו 11-11 - ***** ------ נ' ק"ת ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' רובס, 25.11.13
סכרת סוג 1 ומתח נפשי. חייל קרבי עם מוטיבציה רבה נפצע ברגל. הפציעה הלכה והסתבכה עד כדי איום על המשך שירותו ביחידה. המערער נלחץ מעובדה זאת. לאחר שקצת השתפר נפגע שוב בברך וכשהגיע לשלב של קורס צניחה נאמר לו כי אינו כשיר וערב הקורס אושר לו לצאת. בקורס הצניחה היה המערער מותש ובדיעבד מחלתו התפרצה. חוות הדעת שעל בסיסה נדחתה התביעה הינה של פרופ' וייס. לדעת פרופ' וייס בהסתמך על בדיקת חלבון מסוכרר המערער היה חולה עוד טרם גיוסו. ועדת הערעורים קיבלה עמדת משהב"ט כי אין בסוגיה אסכולה התומכת בקשר סיבתי וקבעה כי יש לבחון את שאלת הקשר הקונקרטי. הועדה מתארת את הסביבה הערכית ממנה בא המערער וציפייתו לשרת ביחידה מובחרת. הועדה אישרה את הטענה על הלחץ והתסכול שנבעו ממצבו והעובדה שסבר כי לא ייצא לקורס צניחה. אי לכך קבעה הועדה שמתקיים גם היסוד האובייקטיבי וגם הסובייקטיבי. לנוכח סמיכות הזמנים הועדה אישרה קיומו של קשר סיבתי בין פרוץ המחלה לתנאי השירות. הועדה לא קיבלה את הטענה לפיה בדיקת חלבון מסוכרר מחייבת כי כל 3 החודשים שקדמו מלה המחלה היתה בהכרח פעילה. הועדה ציינה כי 20% מהתוצאה מיוחסים לחודש הראשון 30% לשני ו-50% לשלישי.

3177. ע"נ 04-12 - **** א"ר נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' רובס. 4.3.14.
סכרת סוג 1 ומתח נפשי. המערער מפקד בסיס בו נפלו טילים בתקופת מלחמת לבנון השניה. טען לתקופה של מתח ועומס חריגים בגינם לקה בסכרת סוג 1. מטעם המערער חוו"ד של ד"ר ויינשטיין, אשר הסתמך על דו"ח ועדת רז. מטעם המשיב חוו"ד של פרופ' וייס אשר הפנה לדו"ח ועדת מאירוביץ. ביהמ"ש קבע כי לא הוכח קיומה של אסכולה רפואית התומכת בקשר בין מתח נפשי להתפרצות סכרת סוג 1, אולם עדיין פתוחה בפני המערער הדרך להוכיח כי במקרה שלו המחלה נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות. נקבע כי במקרה הנדון הוכיח המערער כי היה נתון בלחצים בלתי פוסקים בתקופת המחלמה וכי חווה לחץ נפשי שלא היה מורגל בו ואשר היה קשור באופיו הצבאי של השירות באותה עת. המחלה פרצה בטווח של 3 חודשים מתקופת המתח. הוכר קשר של גרימה. ביהמ"ש התייחס לבדיקת סוכר בודדת, מס' שנים קודם לכן, בה היה ערך יחסית גבוה וקבע כי מדובר בבדיקה בודדת המעידה לכל היותר על הנטיה למחלה, אולם אין עדות לכך שסבל אז מסימפטומים של המחלה, ולכן אין בכך כדי לפגום בהכרה.

 3194. ת"א 02/ ***** ר"ט נ' אליהו חברה לביטוח, שלום ירושלים, 24.1.08. פורסם בנבו.
תיק תאונת דרכים בו הוכר קשר בין תאונת דרכים ומחלת סכרת סוג 1. ביהמ"ש השתכנע כי לאחר התאונה סבלה התובעת ממתח נפשי וסיוטי לילה וקיבל את גירסתה בדבר תקופה בה חשה צמאון ותכיפות במתן שתן על אף שהתלונות לא נרשמו בתעוד הרפואי.

 

3333. ע"נ 90/ ** נ.ד נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' לחוביצקי. 22.8.13. פורסם בנבו.
המערער טען לקשר בין מחלות סכרת סוג 1 וגרייבס לבין ארועים חריגים בשירות הצבאי.
הועדה קבעה כי לט הוכח קיומה של אסכולה ברפואה הדוגלת בקשר סיבתי בין דחק נפשי ומחלת הסכרת סוג 1. מאידך נקבע כי יש אסכולה ברפואה המכירה בקשר סיבתי בין דחק נפשי ומחלת גרייבס, וכי מחלת הגרייבס מביאה לתהליך של הגברה בצריכת אינסולין ויכולה להביא להתפרצות קלינית של מחלת הסכרת. לפיכך הוכר הקשר הן של מחלת הגרייבס והן של מחלת סכרת סוג 1 לשירות.
 


דיאבטס אינסיפידוס

613. ע"נ 93/** ל"מ נ' קצין תגמולים
"באחת - אין בפנינו ראיה, לא עובדתית ואף לא רפואית "במידה מתקבלת מאוד על הדעת", כי המערערת לקתה בזיהום - ויראלי במהלך שירותה הצבאי, ודין ערעור זה להידחות".


2852. ו"ע 04/*** ש"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' יעקובוביץ, 11.10.09.
סכרת סוג 1. (פרופ' רפפורט/ ד"ר גפל). המערער נפגע בתאונת דרכים בחופשה. נטען כי כתוצאה מהדחק הנפשי שגרמה התאונה לקה בסכרת. נקבע כי עפ"י המסמכים אכן סבל המערער מדחק נפשי קיצוני וחריג ואף אובחן כסובל מתגובה פוסט טראומטית. המחלוקת בענין השפעת מתח נפשי לא הוכרעה אולם עפ"י הפסיקה יש מקום לקביעת קשר כשמדובר בדחק נפשי יוצא דופן וחריג. הערעור התקבל ונקבע קשר לתאונה.

 
הערה : המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד , מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין , במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד .
 

 

 
 
 כתובתינו : רחוב נחל איילון 37, ת.ד 57232 , תל אביב מיקוד 61571. טלפון : 03-6813322 פקס : 03-6812777 דוא"ל : office@zslaw.co.il
 
  אין לעשות שימוש בחומר המופיע בדף זה ללא אישור מראש מבעלי זכויות היוצרים . כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד צדקוני - סיון
המידע המובא באתר הינו מידע כללי בלבד ואינו בגדר יעוץ משפטי. המידע אינו מהווה אסמכתא משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי מתאים.