פסקי דין בנושא תביעה נגד משרד הביטחון         פסקי דין בנושא ועדות רפואיות וקביעת נכות     הנחיות למגיש תביע נגד משרד הביטחון
עורכי דין צדקוני סיון  ||  תביעות נכי צה"ל  ||  תביעות נפגעי עבודה  ||  שאלות נפוצות  ||  כתבו עלינו  ||  קישורים שימושים  ||  אודותינו  ||  צור קשר       | כניסה ללקוחות |
ערעור על החלטת קצין התגמולים - המועד להגשתו - משרד עורכי דין צדקוני - סיון

ערעור על החלטת קצין התגמולים - המועד להגשתו

הערה : המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד , מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין , במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד .
 
1949. ע.א. 310/61 קולה נ' קצין תגמולים, פד"י טו' (3) 1961
אחור בהגשת הערעור. ניתן להאריך כך שסה"כ יעברו 60 יום (30 + 30).

2049. ע.א. 129/85 קצין תגמולים נ' שביט, פס"מ תשמ"ו (א) .464
סמכות הוועדה להאריך המועד היא ל- 30יום נוספים ברצף ל- 30 הימים הקצובים בחוק, ותו לא. בר"ע לעיליון נדחתה (בר"ע 548/85)

1737. וע' 04/*** ג"ד נ' קצין תגמולים ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' רפאלי 12.7.05. ב"כ המערער קיבלה החלטה של המשיב ומשנדחתה התביעה פנתה בשנית לקצין תגמולים שימלך בדעתו נדחתה שוב הבקשה. הועדה קבעה שמי שאינו מערער במועד על ההחלטה מסתכן בהחמצת הומועד לערעור.

24. ע"נ 04/**** ל"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד
עוה"ד של המערער הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. עוה"ד נפטר והמערערת פנתה בבקשה להארכת מועד לאחר 7 חודשים. הועדה קבעה כי הוראות סע' 33 לחוק נוקשות ומצטטת פסיקה לפיה לא ניתן להאריך המועד נעבר ל-30 ימים נוספים. מצוטטת פסיקה: ע"א 377/78 אדרי נ' קצין תגמולים וע"א 129/85 קצין תגמולים נ' שביט פ"מ תשמ"ו א' 464 עליו הוגש ערעור לעליון שלא פורסם (ר"ע 548/85) ובו צוטטו דברי הש' אולשן בע"א 310/61 קולה נ' קצין תגמולים פ"ד ט"ו ע' 1961.

2197. ע"א 01/**** הרשות המסמכת נ' א"ר ואח', מחוזי ת"א
המדינה ביקשה הארכת מועד להגשת ערעור בהליך לפי חוק נרדפי הנאצים. נקבע כי דין המדינה ככל מתדיין. אינה אזרח קטן וחלש שנקלע למצוקה.

1935. ע"נ. 87/** י"ח נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' קווארט.
אחור בהגשת ערעור לועדת הערעורים.

697. ע"נ. 93/*** מ"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.
אין לוועדה סמכות להאריך את המועד להגשת ערעור לתקופה העולה על 60יום. אם לב"כ המערער היה קושי ביצירת קשר עם המערער בשל היות האחרון בטיפול רפואי היה יכול להגיש ערעור סתמי ולבקש להאריך המועד להגשת נימוקים.

2023. ע"נ. 92/*** ר"ל נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.
אם מוגש ערעור אחרי 30הימים המוקצבים, ללא בקשה להארכת מועד וללא מתן הארכת מועד, די בטעם זה כדי לדחות את הערעור. אם מוגשת בקשה להארכת מועד הרי שמקובל בד"כ ובשיגרה להענות. די לשם כך אם יש בנימוקי הבקשה אפילו קרטוב של טעם שניתן לעגן בו את ההחלטה להאריך המועד.
די בכך שהוכח שההודעה על החלטת קה"ת הגיעה לידי התובע גם אם לא נשלחה בדואר רשום, כדי לפתוח במרוץ הזמן להגשת הערעור.

1982. רע"א. 91/**** ס"ג נ' קצין תגמולים, בימ"ש עליון.
אחור בהגשת ערעור. טענה שהחלטת קה"ת לא נמסרה למערער.

765. ע"א 01/**** ב"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה
המערערת קיבלה הודעה משולבת על הכרה חלקית ואחוזי נכות. ערערה רק לוע"ר עליונה ושם טענה גם כנגד החלקיות. כשקיבלה ההחלטה ערערה לועדת הערעורים. הרוב קבע כי נוסח ההודעה מסורבל ולא ברור. גורם לפגיעה בנכה. התוצאה לפיה נפגעות זכויות הנכה בגלל הסירבול בניסוח אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת. אמנם בעבר הפרשנות הייתה שהוועדה מוסמכת להאריך ב 30 יום נוספים ברצף, אך לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולאור הפגיעה בזכויות הנכה, ראוי כיום לאמץ את הפרשנות הגורסת שהארכת המועד ב - 30 יום אינה חייבת להיות ברצף ל - 30 יום הראשונים. השופטת חופרי וינוגרדוב קובעת כי בנוסף המדינה מושתקת מהעלאת הטענה, הן בשל הנוסח המטעה והן בשל העובדה שבוועדה הרפואית העליונה לא העמידו את המערערת על טעותה.

2787. ו"ע 08/*** מ"ק נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד 22.3.09.
למערער נשלח מכתב בו מודיע לו קצין התגמולים כי הכיר בנכות בקרסול בהחמרה במחצית, וכי ועדה רפואית קבעה לו 5% נכות כוללת, מזה 2.5% ע"ח השרות. ערער על דרגת הנכות לוע"ר עליונה ובהמשך לביהמ"ש מחוזי. שנה אח"כ ביקש לערער לועדת הערעורים על הקביעה בדבר חלקיות ההכרה. העלה שתי טענות: אחת כי נוסח המכתב מטעה והשניה שכל עוד עמדה נכותו על 5% לא היה טעם בערעור ולא נפגע מההכרה החלקית. רק כשהועלתה הנכות הכוללת ל – 10% היה מקום לערעור לענין הקשר הסיבתי. הטענות נדחו. ההודעה ברורה ונחלקת לשני חלקים – קשר סיבתי ודרגת נכות. היה עליו להגיש הערעור במועד ואין אפשרות להארכת מועד.

2712. ו"ע 08/*** מ"ב נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד. 14.9.08.
המערער קיבל הודעה משולבת על החלטת קצין התגמולים בדבר קשר של החמרה ועל החלטת הועדה הרפואית בדבר אחוזי הנכות. ערער לועדה רפואית עליונה ומשם לביהמ"ש המחוזי, תוך שהוא מעלה טענות לגבי הקף הקשר הסיבתי. הערעור לביהמ"ש המחוזי נמחק לאחר שהוסבר לו כי נושא זה אינו בסמכות ביהמ"ש. הגיש ערעור על ההחלטה בדבר הקשר הסיבתי לועדת הערעורים וביקש הארכת מועד. נקבע: החלטת המשיב היתה ברורה לחלוטין והפנתה את המערער להגשת ערעור בנושא הקשר הסיבתי לועדת הערעורים, בתוך 30 יום. על המערער היה להגיש, במקביל לערעורו לועדה הרפואית העליונה, על אחוזי הנכות, גם ערעור לועדת הערעורים לענין הקשר הסיבתי. לועדה אין סמכות להאריך את המועד להגשת הערעור מעבר למועדים הקבועים בחוק. כאן מבוקשת ארכה של שנתיים וחצי ולפיכך דין הבקשה להדחות. הועדה ציינה כי המערער היה מיוצג בכל השלבים הרלבנטיים.

2397. ע"נ 05/*** ו"ח נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשון לציון (הרכב יעקובוביץ).
אחור בהגשת ערעור. המערער ניהל התכתבות עם קצין התגמולים בנסיון להביא לשינוי ההחלטה, ורק אח"כ הגיש הערעור לוועדה. נטען כי ההתכתבות אינה עוצרת את מרוץ הזמן. הערעור הוגש באחור ומעבר לתקופת הארכה שהוועדה יכולה לאשר. לפיכך נדחה על הסף.

3084. עמ"ח 11- 07-***** ג נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' באומגרט 20.12.12. פורסם בנבו.
ערעור על החלטת קה"ת, לפי חוק משפחות, שדחה את בקשת המערערת לתשלום תגמול רטרואקטיבי. לאחר קבלת ההחלטה על דחיית הבקשה שלחה ב"כ המערערת מכתב לקצין התגמולים בו הודיעה שבכוונתה לערער על ההחלטה. בהמשך שלח ב"כ מכתב למשיב ובו פרט נימוקים מדוע יש להענות לבקשה לתגמול רטרואקטיבי. בתשובה למכתב הפנה קצין התגמולים להחלטתו המקורית. הערעור הוגש לביהמ"ש 14 חודשים לאחר מועד ההחלטה. קצין התגמולים הגיש בקשה לדחיה על הסף. הבקשה התקבלה. אי הגשת הערעור בזמן מהווה פגם מהותי שלא ניתן להתגבר עליו. מכתבי המערערת לקצין התגמולים אינם תחליף לערעור, ואין במכתב התשובה של קצין התגמולים כדי להאריך את המועד.
 

2968. עמ"ח 10-11- ***** ר' נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' יעקובוביץ, 20.3.11.
אחור בהגשת ערעור לועדת ערעורים. לאחר קבלת החלטת הדחיה של קצין התגמולים פנתה המערערת ללשכה לסיוע משפטי. עד שהתקבלה תשובת הלשכה לסיוע חלף המועד להגשת הערעור (30 יום + 30 יום הארכה). בקשה להארכת המועד נדחתה. סמכות ועדת הערעורים להאריך המועד להגשת הערעור מוגבלת ואין לה שיקול דעת להאריך מעבר לארכה של שלושים ימים שנקבעה בחוק. 
 

3048. עמ"ח 10-10 -***** ע.י.ב נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים תל אביב, הרכב הש' רביד. 6.2.12.
לאחר קבלת ההחלטה פנה המערער לשר הבטחון. הגיש ערעור רק לאחר קבלת תשובה מעוזרת השר. טען שמדובר היה בהמשך ברור וכי יש למנות את 30 הימים רק מהמכתב האחרון שקיבל. הטענה נדחתה. על הערעור להיות מוגש בתוך 30 יום מהחלטת קצין התגמולים. הועדה מוסמכת להאריך ב - 30 יום נוספים. הערעור הוגש מעבר לתקופה זו ולכן דינו להדחות על הסף.
 

.2657 ע"נ 06/*** א"ס נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה (הרכב הש' חרסונסקי) .4.11.07
אחור בהגשת ערעור. עפ"י סעיף 33א המועד להגשת הערעור הינו 30 יום מהמועד שבו הגיעה לעורר ההחלטה, ומועד זה לא ניתן להארכה מעבר ל - 60 ימים.
לענין הפגרה - ימי הפגרה באים במנין הימים בכל הנוגע להליכים המתנהלים בפני ועדות ערר. ועדת ערר אינה נמנית עם הערכאות הנקובות בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות) התשמ"ג ,1983 ולכן הוראות התקנות אינן חלות על ההליכים בפניהן.

2670. ע"א 08/**** ע"ל נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים 25.3.08.
אחור בהגשת ערעור על החלטת ועדת הערעורים. הערעור הוגש באחור של 5 ימים. נטען כי פסה"ד עליו הוגש הערעור התקבל במשרדי ב"כ המערער, אך המעטפה נפתחה רק כעבור מס' ימים, מאחר וב"כ המערער היתה בחופשה, ולפיכך יש למנות את הימים מיום פתיחת המעטפה. הגשת הערעור באחור לא הותרה. נפסק: "המועד הקבוע להגשת ערעור לבית משפט זה הוא 45 ימים ולהארכתו יש צורך בטעם מיוחד. הלכה היא כי טעם מיוחד יכול להתקיים בנסיבות בהן נבצר מבעל הדין לנקוט הליך בזמן הקבוע. עוד נפסק כי רשלנות או טעמים הנעוצים בבעל הדין אינם מהווים טעם מיוחד להארכת המועד." כאן האחור נעוץ כולו בסדרי העבודה במשרד ב"כ המערער שלא טרחה לבדוק את המועד המדויק בו התקבל פסה"ד במשרדה. סדרי עבודה של עו"ד במשרדו או רשלנות של עורך דין בטיפול בעניינו של לקוח אינם מהווים צידוק להארכת המועד".

2811. רע"א 09/***** קצין התגמולים נ' ש"ב, מחוזי חיפה 9.9.09.
ערעור על החלטת קצין התגמולים הוגש באחור של 5 חודשים. בהחלטה הדיונית המקדמית נקבע כי טענות סף יש להעלות בבקשה מקדמית. קצין התגמולים העלה את טענת האחור בכתב התשובה. ועדת הערעורים דחתה את בקשת קצין התגמולים למחיקה על הסף בנימוק שקצין תגמולים נתפס כמי שויתר על הטענה משנמנע להעלות את טענת האחור כטענה מיידית בבקשה נפרדת. ערעורו של קצין התגמולים לביהמ"ש המחוזי התקבל. נדחתה טענת המשיב כאילו עצם הגשת כתב תשובה, הכולל טענה בדבר אחור, כמוה כדיון לגופו של ענין ויש לראותה כויתור על טענת הסף.

2883. ו"ע 07/*** ס"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' חרסונסקי 7.7.08.
ערעור על החלטה להפסיק לשלם תגמול חוסר פרנסה שהוגש באחור ניכר. המערער טען כי לא קיבל ההודעה וכי תגרם לו פגיעה חמורה לפי חוק כבוד האדם וחרותו. נקבע עובדתית שקיבל ההודעה.הוראת סעיף 33א לחוק הנכים הינה הוראה קוגנטית ואינה מקנה מקום לשיקול דעת בדבר הארכת מועדים מעבר למועדים הקבועים בסעיף 33, יהיו הנימוקים אשר יהיו. הסמכות להארכת המועד נתונה רק לועדת הערעורים והיא מוגבלת ל - 30 יום נוספים בלבד.

3201. ע"א 08/*** ח"י נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה. 25.7.10. פורסם בנבו.
המערער ביקש לקבל תגמול נצרך. נדחה בטענה שאינו זכאי לתגמול בהיותו בגיל מעל 50. ההודעה נמסרה לו בע"פ. כעבור מס' שנים, בעקבות פס"ד של ביהמ"ש העליון שקבע כי זכאות לתגמול זה יכולה להיות גם מעל גיל 50, פנה שוב בבקשה לקבלת התגמול. בקשתו נדחתה בנימוק שההחלטה הקודמת הינה החלטה חלוטה. ערער על כך לביהמ"ש. ערער בטענה כי ההחלטה הראשונה אינה חלוטה שכן לא ניתנה בכתב, ולא הודע לו על זכות ערעור. כן נטען כי גם אם מדובר בהחלטה חלוטה, הרי שניתן לפתוח הנושא לדיון מחודש לאור ההלכה המשפטית החדשה. קצין התגמולים טען כי הלכה משפטית חדשה אינה בגדר "ראיה חדשה" לענין סעיף 35.
ביהמ"ש, בדעת רוב, מפי כב' הש' שטרמר, קבע כי ההחלטה הראשונה כן הפכה להיות חלוטה, וזאת משום שהוכח שהמערער ידע עליה ולא ערער עליה לאחר שנדע לו על תוכנה והוא אף פעל על פיה. "מובן שאף ראוי הוא כי קצין התגמולים יודיע גם על זכות הערעור וגם על המועד להגשתו, אולם, כאשר הודע לנכה, אמנם בדרך שונה, על ההחלטה, תרופתו היא בהגשת ערעור עליה, בטענה כי בשל חוסר ידיעתו על הינתנה או על המועד להגשת הערעור יש להאריך לו את המועד להגשת הערעור. בנידוננו, שוב יודגש, המערער כלל לא הגיש ערעור על ההחלטה הראשונה וקל וחומר לא בקשה להאריך לו את המועד להגשתו."
 

2961. רע"א 11/**** משהב"ט נ' א"ג, ביהמ"ש העליון 13.11.11
משהב"ט הגיש בקשת רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי. נטען שהבר"ע הוגש באחור. נפסק כי תקנה 4 לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (סדרי דין בערעור) מחילה את את הוראות התקסד"א לרבות בענין פגרות על בקשת רשות הערעור. לפיכך לא חל אחור בהגשת הבקשה.

 

 
הערה : המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד , מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין , במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד .
 

 

 
 
 כתובתינו : רחוב נחל איילון 37, ת.ד 57232 , תל אביב מיקוד 61571. טלפון : 03-6813322 פקס : 03-6812777 דוא"ל : office@zslaw.co.il
 
  אין לעשות שימוש בחומר המופיע בדף זה ללא אישור מראש מבעלי זכויות היוצרים . כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד צדקוני - סיון
המידע המובא באתר הינו מידע כללי בלבד ואינו בגדר יעוץ משפטי. המידע אינו מהווה אסמכתא משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי מתאים.