פסקי דין בנושא תביעה נגד משרד הביטחון         פסקי דין בנושא ועדות רפואיות וקביעת נכות     הנחיות למגיש תביע נגד משרד הביטחון
עורכי דין צדקוני סיון  ||  תביעות נכי צה"ל  ||  תביעות נפגעי עבודה  ||  שאלות נפוצות  ||  כתבו עלינו  ||  קישורים שימושים  ||  אודותינו  ||  צור קשר       | כניסה ללקוחות |
סמכות הועדה הרפואית העליונה להפחית שעור הנכות, תקנה 4 (א) - משרד עורכי דין צדקוני - סיון

סמכות הועדה הרפואית העליונה להפחית שעור הנכות, תקנה 4 (א)

הערה : המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד , מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין , במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד .
 
2853. ע"א 09/**** ר"כ נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל. 11.11.09.
קבלת הערעור והחזרת התיק לועדה מהטעם שהועדה לא העמידה את המערער מבעוד מועד על כוונתה להפחית את דרגת הנכות.

306 ע"א 97/**** ד"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
בדיון בפני ועדה רפואית עליונה ראוי להודיע מראש לנכה או לב"כ על כוונה לבטל סעיף או להוריד אחוז נכות, כדי שיוכל לטעון טענותיו.

.308 ע"נ 98/*** י"ז נ' קצין תגמולים, שופט יעקבי שווילי.
לועדה רפואית עליונה סמכות, עפ"י תקנה 4 (א) להפחית דרגת נכות מיוזמתה, גם כאשר הנכה הוא המערער ובלבד שהודע לנכה על כוונתה והתאפשר לו להביא חומר רפואי לסתור ולטעון בטרם מתן ההחלטה.

2225. ע"א 00/**** ש"טמ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
הועדה דנה בנושא שלא נכלל בערעור לועדה רפואית עליונה והפחיתה הנכות. נפסק כי יש לקיים דיון חוזר ולאפשר טיעון והערכות הצדדים.

833. ע"א 00/**** זכאי יעקב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)
לעניין תקנה 4(א) המעניקה לועדה הרפואית העליונה סמכות לדון גם במה שלא צוין בערעור הנכה:
יש טעם לדעה שאני דוגל בה כי יש לצמצם ככל שאפשר את השימוש בתקנה זו, משום שהיא יכולה לגרום לעוול ולקיפוח, שכן בנטילת סמכות זו עצמה מעודדת הועדה עליונה אי פניה לועדה המחוזית.
לכן, הוקנתה סמכות זו אולם אין זה אומר שקיום סמכות מצדיק את הפעלתה בתדירות רבה מידי וכמעט בכל מקרה. חייב להיות מקרה חריג שיצדיק התערבות שכזאת משום שלא הועדה הרפואית היא שומר הסף או שומר על קופת האוצר. לכך קיים קצין התגמולים והוא זה שאמור להיות ער לצורך להפחית דרגת נכות, או אפילו לעודד העלאת דרגת נכות למקרה מתאים (במיוחד לגבי נכה לא מיוצג ולא בקיא ברי המשפט והרפואה).

1348. ע"א 02/**** ב"די נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)
הנכה ערער לועדה רפואית עליונה על סעיף צלקות והועדה מצאה לנכון להוריד נכות על פציעת בטן. נקבע כי המערער לא היה מודע לכוונת הועדה לדון בנושא זה וכי קביעת הועדה שלא כדין תוך פגיעה בזכויות היסוד של המערער. הועדה רשאית עפ"י תקנה 4(א) להפחית דרגת נכות, אולם ההפחתה צריכה להעשות בדרך הוגנת אשר תאפשר לנכה הכנה מתאימה וטיעון הולם. קביעת הועדה בוטלה והנכות המקורית הוחזרה על כנה.

245 ע"א 98/**** נ"א נ' קצין תגמולים
הבקשה שבפני היא לרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. עיינתי בטענות שבבקשה ובתשובת המשיב להן, ובאתי למקנה שאין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי נשוא בקשה זו. ראשית הבקשה אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית, אשר יצדיקו מתן רשות ערעור לערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור, פ"ד לו (3) 123). שנית, גם בטענת הסמכות אותה העלה המבקש לא מצאתי עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה. לגופו של עניין, מקובלת עלי טענת המשיב, כי מכוח הוראת תקנה 4 (א) לתקנות הנכים, לועדה הרפואית העליונה הסמכות המלאה לבחון מחדש את החלטת הועדה הרפואית, בהתבסס על כל החומר הרפואי שבפניה, לרבות בדיקתו של המבקש והיא זכאית הייתה להגדיל את שיעור הנכות או להקטינו בין אם המבקש ביקש זאת ובין אם לאו.

1343. ע"א 02/**** ע"צ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)
לטענת המערער, מצאה הועדה הרפואית מדרג ראשון הגבלה קשה בתנועות סיבוביות של הקרסול. בערעורו של המערער לועדה הרפואית העליונה ביקש המערער לתקן את הטעות המשפטית שנפלה בהחלטת הועדה מדרג ראשון, ולקבוע את נכותו בגין ההגבלה הקשה בתנועות הקרסול, בשיעור 10% לפי פרט 48(3)א'2. לטענת המערער, ב"כ המשיב הסכימה לקביעת מידת ההגבלה של קרסול ימין. על הועדה, כך לטענת המערער, היה לקבל ולכבד את הסכמת הצדדים, ולדון אך ורק בטענת המערער לגבי יישומו של הפרט הנכון, על פי המבחנים, בקביעת דרגת נכות. הועדה, לטענת המערער, בדקה מיוזמתה שוב את טווחי התנועה ובכך חרגה מסמכותה, ובשל כך דין החלטתה להתבטל. טענה זו של המערער - אין בידי לקבל.
הועדה הרפואית העליונה, במסגרת סמכותה, הנתונה לה כדין, בדקה את המערער לצורך קביעת אחוזי הנכות, גם בכל האמור לגבי קרסול ימין. משהמערער העלה טענה בדבר קביעת הנכות המתייחסת לקרסול ימין, כמובן, שרשאית הועדה הרפואית העליונה לבדוק את המערער לצורך קביעת הנכות.

1489. ע"א 02/**** ע"א נ' קצין תגמולים, ש' יעקבי שוילי
אפתח בשאלה אם הור"ע רשאית הייתה לדון מיוזמתה בעניין יתר לחץ הדם, למרות שבקשת המערער הייתה שיבחן רק הקשר לפי תקנה 9 בין יתר לחץ הדם לבין הפגימה בלב. סבורני שמשערער נכה מוסמכת הור"ע לדון גם בפגימה שהנכה לא ביקש לדון בה, למרות שהערעור הוא ערעורו של הנכה ולא ערעורו של קצין התגמולים. הדבר נאמר מפורשות בתקנה 4 (א) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ"ד - 1964, שם נאמר: "הועדה רשאית לאשר החלטת הועדה הרפואית, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנכה ובין שהוא קצין התגמולים" (ר' גם רע"א 5750/98, החלטתו של כב' השופט אור).
כבר ציינתי בעבר לא אחת, שבמקרה שהור"ע סבורה שאפשר שתגרע מאחוזי הנכות שהיו קבועים לנכה, מן הראוי שתפנה את תשומת ליבו של הנכה מראש לאפשרות הזאת, על מנת שישקול את עמדתו ושיוכל להכין את טענותיו כנגד אפשרות כזאת (ראה למשל, ע"ש 392/00 אסור גלעד נ' קצין התגמולים).

1587. ע"א 00/*** א"א נ' קצין תגמולים
המערער טוען שמשהועדה מדרגה ראשונה כללה את העצב האולנרי בפגימה המוכרת, לא הייתה ור"ע מוסמכת לומר שהפגימה בעצב האולנרי אינה חלק מהפגימה המוכרת. אינני סבור כך. דעתה של הועדה הראשונה הייתה כפי שהייתה, ודעתה של הור"ע יכולה להיות שונה. אין מדובר כאן בהכרה של קצין התגמולים באופן ספציפי בנזק לעצב האולנרי, שאותה מבטלת הור"ע, דבר שאכן היה חורג מסמכותה. מדובר בדיעה רפואית של הועדה מדרגה ראשונה, שעליה הור"ע רשאית לחלוק. המערער מעלה תרעומת על כך שהועדה הפנתה את תשומת לב המערער במהלך הישיבה ש"יתכן ותבוטל הפגימה בגין הפגיעה האולנרית". אינני רואה מקום לתרעומת זו. ראשית יצויין שלא במהלך הבדיקה נאמרו הדברים למערער אלא בתחילת הישיבה, בטרם הבדיקה, כפי שמצויין בפרו' הועדה. שנית, ראוי דווקא לשבח את הועדה שנהגה כך ופעלה על פי הנחיית ביהמ"ש, שכאשר עולה במחשבתה האפשרות של הפחתת אחוזי הנכות על ידי הור"ע בערעור מטעם הנכה, ראוי שהור"ע תפנה את תשומת לב הנכה לכך, ותאפשר לו להכין עצמו ולטעון בקשר לאפשרות הזאת, כגון על ידי הבאת חוות דעת נוספת מטעמו. במקרה הנדון נהגה כך הועדה, ותגובתו של הנכה הייתה "שיש לו חוות דעת הקשורה לכך וביקש להמשיך בהליך הערעור".

המערער טען שהדברים הנ"ל שנאמרו על ידי הועדה למערער מלמדים שהועדה גיבשה דעתה מראש. אינני סבור כך. הועדה רשאית שתעלה בדעתה מחשבה אפשרית, על סמך החומר שהיא מעיינת בו לקראת הבדיקה של הנכה, שאולי תגיע למסקנה פלונית, וטוב היא עושה שהיא מגלה את צפונות ליבה ומאפשרת לנכה להכין את טענותיו לקראת אפשרות כזאת. כמובן ראוי הוא שלב הועדה יהיה פתוח לשמיעה ולהשתכנעות גם בניגוד לסברה הלכאורית שעלתה במוחה. גם הטענה שכיוון שיש למערער עו"ד, היה על הועדה להודיע לעוה"ד על המחשבה שחשבה בדבר האפשרות להפחתת האחוזים, נראית לי מרחיקת לכת מטעמים מובנים.

1586. רע"א 02/***כ"א נ' קצין תגמולים
ועדה רפואית עליונה הפחיתה - לאחר גלגולים מספר - את נכותו של המבקש מ- 11% ל- 6%. בית המשפט אישר את קביעת הועדה. על כך הבקשה שלפנינו.
על פי תקנה 4 (א) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד 1964, פעלה הועדה בסמכות וכדין בהורידה את הנכות כאמור (ראה גם ר"ע 5750/98 נפתלי אבוטבול נ' קצין התגמולים, תק-עליון 98 (3) 635).
לגופו של עניין, אין הבקשה מעלה שאלה עקרונית משפטית או אחרת הראויה להידון בערכאה נוספת. זאת ועוד, קביעותיה של הועדה הן קביעות מקצועיות רפואיות שנקבעו לאחר קבלת חומר נוסף על ידי הועדה ולא נראה כי יש מקום להתערב בהחלטתה.

1588. ע"ש 666/02 גבאי יעקב נ' קצין תגמולים 1588({ (לא פורסם צילום מצ"ב)
המערער טוען כאמור בפני הור"ע נגע לשתי פגימות, ואילו הור"ע דנה בפגימות נוספות. בכך לדעת המערער חרגה הועדה מסמכותה. עוד מוסיף המערער, שגם ההנחיות הפנימיות שיש לועדה קובעות, שהועדה תימנע מלעסוק בפגימות שהמערער לא משיג עליהן. המשיב טוען שהועדה מוסמכת לקבוע את אחוזי הנכות ולהפחיתם, גם כאשר המערער בפניה הוא הנכה. סבורני שצודק המשיב בטענתו, שגם כאשר המערער הוא הנכה, רשאית הועדה להפחית את אחוזי הנכות. כך שבר כב' השופט אור ברע"א 5750/98, בעניינו של נפתלי אבוטבול נ. קצין התגמולים, וכך סברו שופטים מחוזיים אחרים (ע"נ 3085/98 מפי המחוזי ת"א (מחוזי ת"א (מחוזי ת"א (ש' פורת))) וכן ע"א 744/80 מפי המחוזי ת"א (מחוזי ת"א (מחוזי ת"א (ש' פורת))), וכן ע"נ 322/98 מפי השופט אריאל וע"א 1109/96 מפי השופטת יהודית צור).

1329. ע"א 02/**** א"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)
הועדה העליונה אינה חייבת לדון בענין פגימה אשר לא נכללה בערעור על הועדה מדרג ראשון, גם אם הנושא הועלה בע"פ בעת הטיעון לפניה.

2278. ע"א 98/**** ד"בש נ' קצין תגמולים נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
משהוגש הערעור לגבי כל כף היד, רשאית הועדה העליונה להפחית מהנכות לגבי אחת מהאצבעות. טיב הערעור בפני הועדה הרפואית העליונה אינו רק בדיקת טעות של הועדה המחוזית, אלא זו סמכות של דיון חוזר על השאלה כולל עריכת בדיקות עצמאיות והסקת מסקנות בהתאם.

2801. ע"א 09/**** ד"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל, 1.6.09
ביהמ"ש ביטל החלטת ועדה רפואית עליונה שהפחיתה נכות צמיתה שנקבעה בעבר בגין פגימה שלא נדונה בועדה המחוזית.
לנכה היתה נכות צמיתה בברך שמאל בגין פגיעה ישנה בשירות. נפגע שוב בברך ימין ונקבעה לו נכות. ערער על הקביעה לועדה רפואית עליונה. הועדה העליונה בדקה את ברך שמאל, לצורך השוואה עם ימין, והחליטה להפחית את הנכות בגין ברך שמאל. נטען כי אינה מוסמכת לעשות כן. ביהמ"ש קיבל את הערעור. נקבע: סמכותה של הועדה העליונה נקבעה בתקנה 4 (א) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה). בהתאם לתקנה ולפסיקה סמכותה של הועדה העליונה אינה רק לבחון האם לא נפלו פגמים בהחלטת הועדה מדרג ראשון ואף אין היא מוגבלת – בהליך של שמיעה מחדש – בנושאים הנטענים בערעור המוגש אליה, אלא הועדה מוסמכת ליזום שינוי ההחלטה של הדרג הראשון או ביטולה גם בלא טענה של מי מהצדדים (ובלבד שישמרו הכללים שנקבעו בנדון, כגון החובה להעמיד את הנכה מבעוד מועד על כוונת הועדה ליזום מהלך כאמור ולאפשר לו לטעון בענין).
ואולם הועדה אינה רשאית לדון בפגימות שכלל לא נכללו בתביעת (או בקשת) הנכה (או קצין התגמולים) שהוגשה לועדה מהדרג הראשון ושלגביה ניתנה ההחלטה נשוא הערעור. כלומר: הועדה אינה כבולה לטענות שבערעור אך היא פועלת רק בגדרה ובתחומה של "התביעה" שהופנתה לועדה מהדרג הראשון שכן רק מכח הליך זה היא יונקת את סמכותה.

קצין התגמולים טען כי הועדה העליונה מוסמכת לדון בכל נושא, גם אם לא נדון בועדה המחוזית. פרשנות זו עומדת לא רק בניגוד ללשון התקנות אלא גם בניגוד לתחושת הצדק ולחובת ההגינות הנדרשת מגוף ציבורי. הנכה זכאי להניח שסוגיות שלא היו חלק מההתדיינות שלגביה הוגש ערעורו לא תפתחנה, מבלי שתוגש תחילה, על ידו או ע"י קצין התגמולים, בקשה לועדה מדרג ראשון. לא מדובר "רק" באיבוד ערכאה אלא בפגיעה מהותית בזכויות הנכה שצפוי לכך שכל פעם שהוא מגיש תביעה להחמרת נכות ביחס לפגימה מסוימת, ומערער לועה העליונה, יכול להפתח מחדש הדיון בכל יתר הנכויות שהוכרו בליכים קודמים.

סמכות הועדה העליונה כפי שנקבע בתקנות בנכים היא סמכות רחבה ביותר. דווקא משום כך יש להשמר פן תורחב עוד, תוך פגיעה בזכויות ציבור הנכים.
עוד יאמר כי ככלל כשמודובר בנקיטת יוזמה ע"י גוף מעין שיפוטי, כשבעלי הדין אינם מעלים את הנושא לדיון, יש להשמר מהרחבת הסמכות לעשות כן. מתן אפשרות לועדה לנקוט יוזמה בענינים אלה עלולה לפגום בתחושת הצדק ולהביא לכך שהועדה תזוהה עם אחד הצדדים להליך המתנהל בפניה, מה שיפגע באופי ובדימוי האובייקטיבי והבלתי תלוי שראוי שיהיו לועדה מעין שיפוטית, ובהכרח יפגע גם באמון שציבור הנכים אמור לרחוש לועדות הרפואיות.

נטען כי הועדה היתה מוסמכת להתייחס גם לברך שמאל שכן לשם קביעת הנכות בברך ימין נדרשת בדיקה השוואתית. גם אם כך מבחינה רפואית, מדובר בשתי פגימות שאין בינהם זיקה משפטית, ולפיכך הועדה הרפואית העליונה לא היתה מוסמכת לדון ולקבוע ממצאים בנוגע לברך שמאל.

2862. ע"ו ******-10 ר"כ נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל 20.6.10.
המערער ביקש החמרת מצב בגין מחלת הפיברומיאלגיה. בדיון בענינו בוע"ר עליונה הופחתה נכותו בגין פגימה אורטופדית. ביהמ"ש קבע כי יש לבטל את החלטת ההפחתה. הגם שועדה רפואית עליונה רשאית להפחית את דרגת הנכות במסגרת דיון בערעורו של הנכה, סמכותה זו מצומצמת לאותם הענינים שהועמדו לדיון בראשיתו של המהלך המשפטי שהביא לערעור בו היא דנה, ולא מעבר לכך.

2546. ע"א 04/ **** ל"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א 7.8.06.
במסגרת דיון חוזר בתיק שחזר מביהמ"ש הופחתה נכות בגין פגיעה עצבית. ה"אזהרה" שהוועדה צריכה לתת אינה מס שפתיים בלבד. כאן זומן ב"כ הנכה וניתנה לו אפשרות לטעון לענין זה, אולם הדבר נעשה לאחר שהוועדה כבר החליטה, ובהמשך אף ציינה כי היא עומדת מאחורי החלטתה הקודמת ודעתה מגובשת.

702. ע"א 06/**** ו"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' דותן 2.7.06.
למערער היתה נכות בשעור 20% בגין פגיעה בעצב הפרונאלי המשותף. הועדה העליונה שינתה את אופן קביעת הנכות כך שנקבעו פגימות נפרדות (פגיעה בעצב הפרונאלי השטחי, פגיעה בעצב הטיביאלי, ירידה בתחושה בהבט החיצוני של הירך). סך הנכות בגין הפגימות נפרדות נמוך משעור הנכות שהיה קודם בגין הפגימה האחת. נטען שזו הפחתה בשעור הנכות ועל הועדה היה להזהיר את הנכה. ביהמ"ש דחה את הערעור מבלי להתייחס לחובת האזהרה וקבע כי "סיווגן של הפגימות הינו ענין שברפואה ונתון לשקול דעתן של הועדות הרפואיות". ובהמשך "סיווגן של הפגימות והגדרתן משתנה מפעם לפעם ולא ניתן לבחון את צרוף הפגימות וסיווגן בערכים מתמטיים מכיוון שעסקינן בשאלות רפואיות".

2827. רע"א 06/***** ס"פ נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש עליון 1.5.07.
וע"ר עליונה קבעה קשר של נכות מוסבת חלקית בין פגיעה בעמו"ש לפגיעה בתפקוד מיני. הנכה ערער לביהמ"ש המחוזי והדיון הוחזר לוע"ר עליונה בהרכב שונה. הוע"ר העליונה החוזרת הפנתה לבדיקות שונות ובסיומן ביטלה את הנכות וקבעה כי אין קשר בין הנכות המוכרת לנכות הנוספת. הנכה טען כי הועדה העליונה לא היתה רשאית לבטל את קביעת הקשר שנעשתה ע"י הועדה העליונה הראשונה, כי ביטול הנכות הוא בסמכות קצין תגמולים בלבד וכי לא הוזהר טרם ההפחתה. כל הטענות נדחו. נקבע כי כשם שבמסגרת הדיון החוזר היתה הועדה רשאית להעלות את הנכות, כך גם היתה מוסמכת לבטלה. הביטול הוא בסמכות וע"ר כי מדובר בקשר סיבתי לפי תקנה 9. אמנם ככלל ראוי להזהיר נכה לאפשרות של הפחתת הנכות אולם בנסיבות המקרה כאן נראה כי ניתנה לנכה, שהיה מיוצג, הזדמנות להציג טיעוניו.

2851. ע"א 08/**** ב"מ נ' ק"ת מחוזי ת"א, ש' גנות 10.11.09
"מהחלטת הוועדה עולה כי המערער התבקש להמציא תוצאה של צילום בריום אם קיימת כזו ברשותו , ומשלא בוצעה הבדיקה - וממילא לא היו בידיו תוצאות, מצאה הוועדה לנכון להפוך את נכותו מנכות צמיתה בשיערו של 10% לנכות זמנית בשיעור של 10% וזאת ללא מתן אזהרה מראש על כי היא עומדת לעשות כן. התנהלות זו אינה תקינה, מה עוד שהוועדה לא הפנתה את המערער לביצוע בדיקת בריום, אלא המליצה לו להמציא תוצאות בדיקה כזאת אם קיימות בידיו. מכל מקום אין לוועדה סמכות להרע את מצבו של המערער ללא מתן אזהרה באופן בו עשתה כן, תוך מניעת זכותו להערך לאפשרות של הרעת מצבו אם בדרך של הצגת חוות דעת, הצגת תוצאות בדיקות או כל דרך אחרת.".

3066. ע"ע 03/*** מי"מ נ' מדינת ישראל, ביה"ד הארצי 10.1.06 (פורסם בנבו).
פס"ד בענין ועדה לפי חוק הגזזת. רלבנטי לחוק הנכים שכן התקנה בענין סמכות הועדה העליונה זהה בנוסחה.
למערערת נקבעה נכות בשתי פגימות. ערערה על גובה הנכות לגבי אחת מהן. הועדה לעררים הפחיתה הנכות בפגימה השניה. נטען שהיה עליה להזהיר שעומדת לדון בפגימה לגביה לא הוגש ערעור ושהיה עליה להזהיר שבכוונתה להפחית הנכות. המל"ל הסתך על כך שבפרוטוקול הועדה אזהרה סטנדרטית, שעליה הוחתמה המערערת. הערעור התקבל. נפסק:
"בקשר לכך, הלכה פסוקה היא..., שמקום שהועדה הרפואית רואה לנכון להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו למערער - אף שלא הוגש ערעור על כך - עליה להתריע בפניו ולתת לו הזדמנות נאותה להתייחס לאפשרות זו ולהתגונן מפניה. חובה זו מקורה בעקרון תום הלב וההגינות החל על הועדה בפעולתה. בקשר לכך אין זה מספיק להחתים את המערער על נוסח המופיע בפרוטוקול הועדה בו הוא מאשר כי הוא מודע לסמכותה של הועדה לשנות את דרגת הנכות. על הועדה לעשות צעד נוסף ולהביא לידיעת המערער את האפשרות הקונקרטית המסתמנת מבדיקת המערער להפחית משעור אחוזי הנכות שנקבעו בפריט מסויים ולתת לו הזדמנות נאותה להתייחס לכך במיוחד, מבחינה מקצועית או מכל בחינה אחרת או לתת לו הזדמנות לחזור בו מן הערר שהגיש."
 

2874. ע"ו 10/ ****** נ"ח ה נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל 20.6.10
המערערת ערערה לוע"ר עליונה על זמניות הנכות. הועדה העליונה הפחיתה שעור הנכות. ערעור לביהמ"ש המחוזי התקבל בנימוק שהועדה לא הודיעה למערערת על כוונתה להפחית הנכות ולא איפשרה לה להערך. הדיון הוחזר לועדה בהרכב אחר. בדיון בהרכב החדש שוב הופחתה הנכות. המערערת חזרה וערערה לביהמ"ש המחוזי בטענה שההרכב החדש היה צריך להתריע על הכוונה להפחית את הנכות. הערעור נדחה. נפסק כי בביטול החלטת הועדה הקודמת אין משום שינוי פני המציאות העובדתית לפיה בפועל נמסרה למערערת הודעה על אפשרות ההפחתה בשעור הנכות. היתה לה הזדמנות להערך לכך. אין מקום להיתלות בטיעון שההליך בועדה העליונה בהרכב השונה הוא הליך חדש תוך התעלמות מכל מה שארע במציאות.


2999. ע"ו 09-11***** א"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר 16.1.12
למערער נקבעה נכות זמנית על קרסול ונכות צמיתה על צלקות. הגיש ערעור לועדה רפואית עליונה על גוב ההנכות בקרסול ועל זמניות הנכוות. הועדהנ לא מצאה לשנות את גובה וזמניות הנכות בקרסול אך הפכה את הנכות בגין הצלקות לזמנית. בערעור לביהמ"ש המחוזי נטען כי לא היה מקום לדון בנושא הצלקות, שלא נכלל בערעור, ולא היה מקום להפוך הנכות לזמנית. הועדה לא הודיעה למערער שבכונתה לדון בנושא הצלקות או לפגוע בקביעה לצמיתות. הטענה נדחתה.
"הכלל הוא כי משעולה ערעור לדיון בפני ועדה רפואית עליונה פתוח כל ענינו של הנכה לדיון, שכן הועדה הרפואית העליונה מופקדת על קביעת מצבו הרפואי נכון למועד הבדיקה, וזאת גם אם לא כלל טענות מסוימות בערעור שהגיש." ביהמ"ש מפנה לנוסח הזימון לועדה שם נכתב כי הועדה מוסמכת לדון בכל הנכויות המוכרות. בנוסח ההודעה נרשם גם שאם תחליט לעשות כן עליה לידע את הנכה. כאן לא ידע המערער שהועדה עומדת להתייחס לדרגת הנכות בגין הצלקות. למרות זאת ביהמ"ש לא התערב כי לא מצא שנפגעה זכות מהותית של המערער. גובה הנכות נשאר כשהיה, ואם יורד בתום הזמניות יוכל לטעון אז את טיעוניו. "נימוק של 'העדר אזהרה' לגבי דיון בפגימה שלא ערערו עליה, אמור להיות כן ואמיתי, כזה שאכן פוגע בזכויות מהותיות של המערער ולא בבחינת כסות ריקה".
 

3176. ע"ו 05-13 -***** י"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה ש' למלשטריך לטר. 8.7.13. פורסם בנבו.
המערער הוזמן לוע"ר מחוזית לבדיקה עם תום נכות זמנית. בין היתר נקבעה לו נכות אורטופדית בשעור 20%. ערער לוע"ר עליונה אשר הפחיתה הנכות ל 10%. טען שלא היתה אזהרה טרם הפחתת הנכות ולכן יש לבטל ההחלטה. הטענה נדחתה.
"ככלל, כאשר ועדה רפואית רואה אפשרות שהיא תגרע מאחוזי הנכות שהיו לנכה, יש מקום להזהירו בדבר אפשרות כזו, על מנת לאפשר לו לטעון טענות נוספות (רע"א 5794/02 רונן נ' קצין התגמולים ).
יחד עם זאת, כאשר הנסיבות מצביעות על כך שניתנה לנכה ההזדמנות להציג את גרסתו ועשה כך בפועל, גם ללא אזהרה ,ניתן לאשר את ההחלטה בדבר הפחתת אחוזי הנכות. (ראו רע"א 10572/06 סלמאן פארג' נ' קצין התגמולים).
המבחן האמיתי לשאלת האזהרה הוא המבחן המהותי. האם הנכה הופתע מהדיון בהפחתת אחוזי הנכות, האם ניתנה לו ההזדמנות לטעון לגבי גובה הנכות שלו ,או שמא טענתו הינה טענה טכנית גרידא."
ביהמ"ש הצביע גם על האזהרה המופיעה בדף הזימון, לפיה הועדה העליונה מוסמכת להפחית נכות.
במקרה דנן המערער התכונן לטעון לענין הנכות האורטופדית והביא חוו"ד מטעמו.
" מכאן, שמכלול הנסיבות במקרה זה המתייחס למטרת זימון ועדת הערעור, השלב המקדמי של קביעת הנכות הצמיתה , התארגנות המערער לקראת הישיבה על ידי גיוס חוות דעת של מומחה מטעמו, הוראה ספציפית בזימון של המערער, הוראה כללית בחוק, היותו מיוצג בשלב הכנת הערעור לועדה הרפואית העליונה על ידי עו"ד רוזן – כל אלו מלמדים כי הנסיבות מצביעות על כך שהיתה למערער הזדמנות להציג את גרסתו והוא אכן עשה זאת , ויש לייחס לו ידיעה על כך שועדה רפואית עליונה יכולה להפחית מדרגת נכותו."
 

2429. ו"ע 01/ **** ל"מ נ' ק"ת, ועדת ערעורים תל אביב, (הרכב רביד). 21.5.06
דיון בסמכות וע"ר מחוזית שכונסה לשם דיון בפגימה אחת, לדון בהפחתת נכות בפגימה אחרת. המערער ערער על החלטה של "אין נכות". ועדת הערעורים קבעה כי מדובר בהגדרה שהוסרה מהתקנות והוחלפה ב 1%, ולכן על המשיב להעמיד המערער בפני וע"ר לשם קביעת נכות בגין מצב עמו"ש גבי וכאבי ראש. במהלך הדיון יזמה הועדה הרפואית בדיקה של עמוה"ש המתני, לגביו נקבעה בעבר נכות וציינה כי מצבו של המערער כיום טוב ממה שנקבע בעבר וכי נכותו כיום בגין עמו"ש מתני היא 20% במקום 30%. קצין התגמולים הודיע למערער כי לאור בדיקת הועדה וממצאיה יוזמן לבדיקה נוספת ליענין עמוה"ש המתני. המערער פנה לועדת הערעורים בטענה כי יש לבטל ההחלטה.
ועדת הערעורים דחתה את טענת המשיב כי על המערער היה לפנות בערעור לועדה רפואית עליונה. הועדה קבעה כי הענין מצוי בגדר סמכותה. "צודק המערער, כי כאשר ועדת הערעורים היא שקבעה, כי יש לכנס את הועדה הרפואית, על מנת לבדוק את מצבו של המערער בשתי הפגימות עליהן נסב הערעור, הרי שהיא רשאית, ואף חייבת, להתערב היה ופונים אליה לגבי אי מילוי הוראותיה שלה". הועדה הרפואית היתה אמורה לדון אך ורק בשתי הפגימות לגביהן ניתן פסה"ד. לא ניתנה כל אסמכתא לבדיקות של פגימות אחרות וגם המשיב לא ביקש בדיקה כזו. הועדה לא היתה רשאית לבדוק את המערער בפגימה, שקצין התגמולים לא הורה לה לבדוק, וזאת על פי לשון התקנות, ומכאן שבדיקה כזו היא שלא כדין. הבדיקה נעשתה גם בניגוד לחוק זכויות החולה. "מכאן שצודק המערער שהבדיקה שנעשתה לו, רישום הבדיקה והורדת אחוזי הנכות בגינה הינם בניגוד לדין ולפיכך מבוטלים. על קצין התגמולים להתעלם מאותה בדיקה, שנעשתה שלא כדין, ואין להזמין את המערער לבדיקה חודשת, על מנת להכשיר את המעשה שנעשה שלא כדין".

3190. ע"ו 09-11 - ***** ע"ל נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה ש' למלשטריך לטר. 12.1.12, פורסם בנבו.
המערערת הוכרה בנכות בשעור 20% בגין הגבלה בתנועות הצוואר. ביקשה וע"ר לפי תקנה 9 בגין הקרנת כאב ליד הנובעת מרדיקולופתיה. וע"ר מחוזית שדנה בבקשה הפחיתה הנכות בגין הגבלת התנועות בצוואר ל 1%. בערעור לוע"ר עליונה הועלתה הנכות ל 10%. בערעור לבהמ"ש המחוזי נטען כנגד סמכות הועדה המחוזית להפחית נכות בפגימה שכלל לא התבקשה לדון בה וכן כנגד הפחתת הנכות ללא מתן אזהרה מתאימה מראש.
ביהמ"ש התייחס בפסה"ד לסמכות הועדה הרפואית העליונה להפחית הנכות וקבע כי בדיון בפני הוע"ר העליונה פתוח כל ענינו של הנכה לדיון והיא רשאית היתה לבדוק את נושא הצוואר. ביהמ"ש הפנה גם לנוסח ההזמנה לבדיקה בפני הועדה העליונה שם מצויין במפורש כי הועדה העליונה מוסמכת לדון בכל הנכויות המוכרות.
באשר לסמכות הועדה הרפואית המחוזית קבע ביהמ"ש כי נושא הגבלת תנועות הצוואר קשור קשר הדוק לנושא הפגיעה הנוירולוגית לגביו ביקשה המערערת שיערך דיון. "המערערת העמידה את נושא פגימת הצוואר לבדיקה מכללא, משדרשה לקבוע פגימה מוסבת הנובעת מחוליות הצוואר. משכך, לא ניתן לומר שלא ניתנה לה אפשרות להיערך ולטעון טיעוניה מראש."

3279. ע"ו 07-13 - ***** א"ד נ' קצין תגמולים משרד הביטחון, מחוזי חיפה ש' למלשטריך לטר. 15.12.13 פורסם בנבו.
המערער נפגע בשתי תאונות נפרדות תוך כדי השירות. וע"ר מחוזית אחת קבעה לו נכויות בגין פגיעה ביד כולל 10% נכות בגין צלקת ביד. וע"ר מחוזית אחרת קבעה נכויות בגין פגיעה בברך כולל 10% בגין צלקת ברגל. הנכה ערער לוע"ר עליונה בנושא זמניות הנכות ברגל. הועדה העליונה התייחסה בדיוניה לנושא הצלקות שלא נקבע בערעור וקבעה כי יש לאחד את שני הסעיפים לסעיף אחד המקנה 10% בגין צלקות בגוף. המערער ערער וטען כי הועדה הרפואית העליונה לא היתה מוסמכת להדרש לנושא הצלקות, ושגם מבחינה ענינית יש להשאיר את שני הסעיפים על כנם. הערעור נדחה.
לענין סמכות הועדה העליונה לדון בנושא הצלקות, קבע ביהמ"ש: "אין מחלוקת על כך שועדה רפואית עליונה היא בעלת הסמכות לדון במכלול מצבו של המערער כפי שהוא ביום בדיקתה".
ביהמ"ש קבע כי עפ"י נוסח התקנות צלקות מכאיבות או מכערות, בגוף או בגפיים, כל זמן שאינן נרחבות או באזורים מרובים, יכולות להעניק למערער דרגה של 10% ולא יותר. המבחן בתקנות לא מאפשר להתייחס לכל איבר ואיבר בנפרד ולכן צדקה הועדה בקבעה את הנכות כפי שקבעה.
אין פגם בכך שהועדה קבעה את הנכות מבלי שבדקה את המערער. מאחר ומדובר בישום מלל של סעיף מבחן על מצב קיים, אין התיקון מצריך בדיקה פיזית מחודשת של המערער וניתן לבצע את התיקון ללא בדיקתו שכן ממצאי הצלקת כבר כתובים ומפורטים בפרוטוקולים שונים של הועדה. העובדה שבמסמכים קודמים לא שמו לב הגורמים המתאימים כי המערער קיבל בטעות 10% נוספים אין בה כדי להנציח את הטעות ולמנוע את תיקונה.
ביהמ"ש התייחס גם לטענת המערער שהיה צריך לתת לו הודעה מראש על התיקון ועל ההפחתה. הטענה נדחתה. לא מדובר בטענה רפואית שהיה יכול לטעון בפני הועדה או לשכנע מבחינה מקצועית את הרופאים. מדובר בתיקון טעות טכנית שהתעלמה בשוגג מנוסח התקנה הרלבנטית.


 

 

 

 
הערה : המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד , מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין , במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד .
 

 

 
 
 כתובתינו : רחוב נחל איילון 37, ת.ד 57232 , תל אביב מיקוד 61571. טלפון : 03-6813322 פקס : 03-6812777 דוא"ל : office@zslaw.co.il
 
  אין לעשות שימוש בחומר המופיע בדף זה ללא אישור מראש מבעלי זכויות היוצרים . כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד צדקוני - סיון
המידע המובא באתר הינו מידע כללי בלבד ואינו בגדר יעוץ משפטי. המידע אינו מהווה אסמכתא משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי מתאים.